מילון.

מסכת אבות

מסכת במשנה המורכבת כמעט כולה מאמרות מוסר ולא מהלכה. מובאת באתר לפי פרק ומשנה, כגון אבות א, יח.

איבר שנתלש מבעל חיים חי

השישית משבע המצוות. אבר הוא איבר בגוף, וחי פירושו בחיים. היא אוסרת אכילת בשר שנתלש מבעל חיים שעודנו חי, והיא נוספה לנח ברגע שבו הותר הבשר לראשונה.

ראה:מצווה שישית: אבר מן החי

ספר הראשון שבתורה

ספרי התורה נקראים על שם תיבתם הפותחת. כל אחת משבע המצוות נדרשת מפסוק אחד בספר הזה.

כינוי בלשון נקייה לקללת השם

השנייה משבע המצוות. השם הוא החלפה מכוונת: המצווה עוסקת בקללת השם, והמסורת לא הייתה מוכנה לכתוב את הצירוף הזה, ולכן כתבה את היפוכו. לשון הנקייה עומדת אלפיים שנה.

ראה:מצווה שנייה: השם

נטילה בגלוי של מה שאינו שלך

החמישית משבע המצוות. הלשון מבחינה בין גזל, נטילה בגלוי, ובין גניבה, נטילה בסתר. המצווה נקראת על שם הגלויה וכוללת את שתיהן.

ראה:מצווה חמישית: לא תגזול

יחסים אסורים

הרביעית משבע המצוות. הצירוף הוא לשונה של התורה עצמה, והוא בנוי מלשון חשיפה ולא מלשון תאווה.

ראה:מצווה רביעית: המשפחה

משפטים, בתי דין

השביעית משבע המצוות, והיחידה המבקשת מחברה לבנות ולא להימנע. היחיד, דין, פירושו הכרעה משפטית.

ראה:מצווה שביעית: בתי דין

בית בעולמות הנמוכים

התורה שנתאווה הקב״ה להיות לו דירה במקום הנמוך ביותר, כלומר בעולם הזה הרגיל. זו הסיבה ששבע המצוות נוחתות על שולחן ועל מאזניים ולא בשמים.

ראה:הרובד הפנימי

לימוד מדקדוק הלשון

קריאה המוציאה דין או משמעות מלשונו המדויקת של פסוק. שבע המצוות נמצאות בבראשית ב, טז על ידי דרשה, תיבה אחר תיבה.

הדרך שבה הולכים

הדין היהודי כמעשה מוכרע ולא כעיון. האתר אינו פוסק הלכה ואומר זאת בכל עמוד.

כינוי לשם ה׳ בדיבור

הדרך הרגילה לדבר על הבורא, במקום להגות את שם ההוי״ה. שים לב שאפילו השימוש שבשיחה הוא כבר החלפה שנעשתה מתוך זהירות.

ראה:מצווה שנייה: השם

התיבה הפותחת של בראשית ב, טז

הגמרא מוצאת בה בתי דין, ומביאה דרשה שנייה המוצאת בה עבודה זרה. אותה תיבה מעמידה את שתיהן, וההבדל הוא מהיכן בא הציווי.

ראה:מצווה שביעית: בתי דיןמצווה ראשונה: האחד

חכמינו זכרונם לברכה

שם כולל לחכמי תקופת המשנה והתלמוד. כשהאתר אומר שהמסורת מלמדת, לרוב אלה הם.

תורתה של תנועת החסידות

גוף של תורה שראשיתו במזרח אירופה של המאה השמונה עשרה, המעמיד את רעיונות הקבלה לעבודה בחייו הפנימיים של אדם רגיל. במקום שהאתר מביא רובד פנימי, לרוב מכאן הוא שואב.

הכהן הנכנס לפני ולפנים

הכהן שנכנס לחדר הפנימי שבמקדש פעם בשנה, לבדו ובלא עדים. הגמרא משווה אליו גוי העוסק בשבע מצוותיו, וההשוואה עניינה עמידה שלמה בתוך חלקך שלך ולא גודלו של החלק.

ראה:למה שבע

דרוש חסידי

מאמר חסידי בנוי, הנפתח בקושיות על פסוק ומיישב את כולן בבת אחת מתוך רעיון אחד. שני מאמרים של המחבר עומדים מאחורי האתר הזה.

ציווי

בלשון היום־יום נוהגים לומר מצווה במובן של מעשה טוב, וזה מאבד את העיקר. פירושה ציווי, ותורת החסידות קוראת את המילה כקשורה למילה הארמית צוותא, חיבור, ונמצא שמצווה היא מקום שהוכן מראש ובו נפגשים שניים.

ראה:הרובד הפנימי

האיש שניצל מן המבול

לפי סיפור התורה כל האנושות היא מזרעו, ולכן נקראות שבע המצוות שבע מצוות בני נח.

הר מתן תורה

המעמד שבו ניתנה התורה לישראל. הוא נוגע לשבע משום שהגמרא מחזיקה שמצווה שנאמרה לבני נח ונשנתה בסיני, לזה ולזה נאמרה, ונמצא שאין השבע ירושה עתיקה בלבד.

ראה:למה שבע

בית הדין הגדול

וכן שמה של המסכת בתלמוד העוסקת בבתי דין ובדיני נפשות. הסוגיה בסנהדרין נו ע״ב היא המקום שבו נדרשות שבע המצוות מפסוק אחד.

עבודה שכיוונה זר

הראשונה משבע המצוות. הלשון אינה אומרת עבודה כוזבת; היא אומרת עבודה זרה, עבודה המכוונת אל כתובת שאין בה דייר. זרה היא אותה מילה עצמה המשמשת לאורח שאינו שייך לבית הזה.

ראה:מצווה ראשונה: האחד

הסתלקות שעושה מקום

התורה שהבריאה החלה בהסתלקות האור ולא בהשפעתו, ונשאר חלל שבו יוכל עולם לעמוד. האתר קורא את שש ההימנעויות כעושות אותה עבודה עצמה בחייו של אדם.

ראה:הרובד הפנימי

רבי משה בן מיימון

רופא ופוסק בן המאה השתים עשרה. ספרו משנה תורה הוא סיכומה הסטנדרטי של ההלכה כולה, ופרקיו האחרונים הם המקום שבו מבוארות שבע המצוות.

רבי משה בן נחמן

מפרש בן המאה השלוש עשרה. הוא חולק על הרמב״ם בהיקפה של המצווה השביעית, והאתר נושא את שתי הקריאות בלי להכריע ביניהן.

שבע המצוות שניתנו לכל האנושות

שמו הפורמלי של נושא האתר כולו: שבע מצוות המחייבות כל אדם, הנדרשות מפסוק אחד ומבוארות בפרקיו האחרונים של משנה תורה.

ראה:שבע המצוות

שפיכת דם

השלישית משבע המצוות. הלשון אינה נוקטת כאן מילה מופשטת להריגה. היא נוקבת בנוזל ובקרקע שהוא נופל עליה.

ראה:מצווה שלישית: לא תרצח

מצב שקדם לעולם הזה

בקבלה, מצב שבו היו האורות גדולים מן הכלים שהחזיקו אותם, ונשברו הכלים. שבעת מלכי אדום נקראים כאותם כלים.

ראה:הרובד הפנימי

הוראה, לימוד

לא דין במובן הצר. הכוונה לחמישה חומשים, וכן לכל גוף התורה שנבנה עליהם. הגמרא אומרת שגוי העוסק בתורת שבע מצוותיו הרי הוא ככהן גדול.

לימוד

רישומם של דורות של משא ומתן בתורה שבעל פה, שנחתם סביב המאה השישית. הוא ויכוח ולא סיכום. המראי מקומות ניתנים לפי מסכת ודף, כגון סנהדרין נו ע״ב.