מקורות.

הפסוק היחיד שנאמר לאדם הראשון, בגן, על מה שמותר לו לאכול.

בשימוש כאן מובא במלואו. כל אחת משבע המצוות נדרשת מאחת מתיבותיו. בשימוש בעמוד הבית, בשבעת עמודי המצוות, ובלמה שבע.

הברית שנכרתה עם נח ועם כל נפש חיה אחרי המבול.

בשימוש כאן מובא ומתואר: היתר הבשר בפסוק ג, הגבול בפסוק ד, דרישת החשבון על דם האדם בפסוקים ה ו, והקשת כאות הברית.

הנאמר על אברהם: שיצווה את ביתו לשמור דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט.

בשימוש כאן מובא בהדין כפסוק התומך שהגמרא מביאה לבתי הדין.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר ומידיעה כללית, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

רשימת המלכים שמלכו בארץ אדום, שעל כל אחד מהם נאמר וימות.

בשימוש כאן מוזכר בהרובד הפנימי ובלמה שבע כפרשה שהמקובלים קוראים כסיפור שבירת הכלים.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

שיעשה אותם האדם וחי בהם. הפסוק אומר האדם, ולא כהנים לויים וישראלים.

בשימוש כאן מוזכר בלמה שבע כפסוק שממנו לומד רבי מאיר שגוי העוסק בשבע מצוותיו הרי הוא ככהן גדול.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

הציווי על נרות המנורה, שאל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.

בשימוש כאן מוזכר בהרובד הפנימי כתמונה שמאחורי שם האתר ומאחורי דימוי השישה הפונים אל האחד החוזר בו, עם פירוש רש״י שהשישה מטים את להבותיהם אל האמצעי.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

שעם הלך אחרי צו.

בשימוש כאן מוזכר בהאחד ובהדין כפסוק שמאחורי הדרשה השנייה שבגמרא בתיבה ויצו.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

שלא תוהו בראה, לשבת יצרה.

בשימוש כאן מובא בהרובד הפנימי.

שמלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע ובהרובד הפנימי, כפי שמביאו הרמב״ם בסיום משנה תורה.

שאז יהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע ובאודות.

שממזרח שמש ועד מבואו גדול שמו בגויים.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע.

הסוגיה הדורשת את כל שבע המצוות מבראשית ב, טז, תיבה אחר תיבה, ומוסרת שהאדם הראשון נצטווה על שש ושהמצווה השישית נוספה לנח.

בשימוש כאן עמוד השדרה של האתר. מובא תיבה אחר תיבה בעמוד הבית, בלמה שבע, ובכל אחד משבעת עמודי המצוות. גם הדרשה השנייה בתיבה ויצו לעבודה זרה היא מסוגיה זו.

לימודו של רבי מאיר שגוי העוסק בשבע מצוותיו הרי הוא ככהן גדול, והכלל שמצווה שנאמרה לבני נח ונשנתה בסיני לזה ולזה נאמרה.

בשימוש כאן מובא ונידון בלמה שבע ובהרובד הפנימי.

המשנה שאדם נברא יחידי שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך, ושכל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא.

בשימוש כאן מובא בהחיים.

שכל דיין הדן דין אמת נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית.

בשימוש כאן מובא בהדין ובבחיים.

דימוי ההר שנכפה על ישראל כגיגית במתן תורה.

בשימוש כאן מוזכר בלמה שבע, כניגוד לכך שהאומות נשאלו.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

דברי עולא ששלושים מצוות קיבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלוש, ומניין השלוש.

בשימוש כאן נידון בלמה שבע. האתר הולך אחרי הגמרא בשהייה על השלוש שהוחזקו.

מעשה דמא בן נתינה מאשקלון, המובא כאמת המידה לכיבוד אב.

בשימוש כאן מסופר בלמה שבע ובבחיים.

מסירה שנייה של מעשה דמא בן נתינה.

בשימוש כאן מובא לצד קידושין לא ע״א.

שהתורה הוצעה לאומות קודם שניתנה לישראל, וכל אחת שאלה מה כתוב בה.

בשימוש כאן נידון בלמה שבע, כראיה שהשבע הן פתח ולא חומה.

שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל.

בשימוש כאן מובא בהממון, ברובד הפנימי.

שהתורה נכתבה על האבנים בשבעים לשון כשעברו ישראל את הירדן.

בשימוש כאן מוזכר בלמה שבע.

שעל שלושה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום.

בשימוש כאן מובא בהדין.

רבי עקיבא: חביב אדם שנברא בצלם; וחביבין ישראל שנקראו בנים למקום.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע, לנקודה שהמשנה מחזיקה שתי אמירות ואינה מבטלת אף אחת.

שלא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות, והלשון היא הבריות ולא ישראל.

בשימוש כאן מובא בהרובד הפנימי.

אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים, תאמין; יש תורה בגויים, אל תאמין.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע ובשאלות.

שעד מתן תורה הייתה גזירה מפרידה בין העליונים לתחתונים, ובסיני בטלה.

בשימוש כאן נידון בלמה שבע ובהרובד הפנימי.

שנתאווה הקב״ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים.

בשימוש כאן יסודו של כל האתר. מובא בהרובד הפנימי ומוזכר לאורכו.

שלא ניתנה תורה לידרש אלא לאוכלי המן.

בשימוש כאן מוזכר בהרובד הפנימי, בניגוד לכך שהמצווה הראשונה לאנושות ניתנה בגן ובעניין אכילה.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

שהתורה ניתנה בפרהסיה, במדבר שאינו של איש, שלא תוכל אומה לתבוע אותה ולא לומר שלא הוצעה לה.

בשימוש כאן מוזכר בלמה שבע.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

הצעת התורה לאומות, לצד עבודה זרה ב ע״ב.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

הכלל שאין מלך בלא עם.

בשימוש כאן נידון בהרובד הפנימי.

הערה הכלל רווח בספרות החסידות. ייחוסו לפרק זה נלקח ממאמרו של המחבר, שאף הוא מביאו בלשון עיין ולא כציטוט, ואינו מאומת כאן באופן עצמאי.

מניין שבע מצוות בני נח, והאמירה שהאדם הראשון נצטווה על שש ושהשישית נוספה לנח.

בשימוש כאן מובא בכל שבעת עמודי המצוות כפסק הקובע את הרשימה.

שבני נח מצווים להושיב דיינים בכל פלך ופלך, לדון בשש ולהזהיר את העם.

בשימוש כאן מובא בהדין.

שמשה נצטווה להביא את כל באי העולם לקבל את המצוות שנצטוו בני נח.

בשימוש כאן נידון בלמה שבע ובשאלות, יחד עם קריאתו של האתר שהדבר נעשה בהסברה ולא בכוח.

שכל המקבל שבע מצוות ועושה אותן מפני שציווה בהן הקב״ה בתורה הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא; ושהעושה אותן מפני הכרע הדעת אינו מהם.

בשימוש כאן נקודת המפנה של למה שבע ושל הרובד הפנימי. חילוף הנוסח במילות הסיום של הלכה זו נמסר במקורות ובשאלות.

שנוהגים עם גר תושב במנהג דרך ארץ ובגמילות חסדים, ומביא שטוב ה׳ לכול, ושדרכיה דרכי נועם.

בשימוש כאן מובא בהדין ובשאלות.

שאין בימות המשיח ביטול לדבר ממנהגו של עולם.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע.

שלא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה׳ בלבד. זו הפסקה החותמת את כל משנה תורה.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע ובאודות.

שיראה אדם את עצמו ואת כל העולם כשקולים, ושמעשה אחד מכריע את הכול.

בשימוש כאן מובא בבחיים ומוזכר בכמה מעמודי המצוות.

שהמצווה השביעית רחבה בהרבה מאכיפה: סדר אזרחי שלם, ועמו הדיינים שיעמידו אותו.

בשימוש כאן נישא בהדין לצד קריאתו הצרה יותר של הרמב״ם. האתר אינו מכריע במחלוקת.

שהקשת נתונה בענן הפוכה, קשתה כלפי מטה, שיהא ניכר שאינה דרוכה לירות.

בשימוש כאן מובא בלמה שבע ובהרובד הפנימי.

שלא הותר בשר לאדם הראשון.

בשימוש כאן מוזכר בהחי ובלמה שבע.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

ששישה נרות המנורה מטים את להבותיהם אל האמצעי.

בשימוש כאן מוזכר בהרובד הפנימי כמקורו של דימוי השישה אל האחד המשמש לאורך האתר.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.

שאין לצפות לרגלי משיחא עד שתיראה הקשת בעולם מקושטת בגוונין נהירין.

בשימוש כאן מובא בהרובד הפנימי ובלמה שבע.

קריאת שבעת מלכי אדום כשבע המידות של עולם התוהו, שנשברו כליהן.

בשימוש כאן מתואר בהרובד הפנימי. ההקבלה בין אותן שבע לשבע האלה מסומנת בעמוד כקריאה נגזרת.

דיונו של רבי שניאור זלמן מלאדי בתורה שנתאווה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים, בהביאו את מדרש תנחומא.

בשימוש כאן יסודו של הרובד הפנימי ושל התנועה החותמת בעמוד הבית.

שהמילה מצווה נקראת כקשורה למילה הארמית שעניינה חברות והתקשרות.

בשימוש כאן מובא בהרובד הפנימי כטעם לכך שמוצאו של ציווי משנה את מהות המעשה.

הערה הלימוד רווח בספרות החסידות. המקום המדויק בלקוטי תורה נלקח ממאמרו של המחבר ואינו מאומת כאן באופן עצמאי.

שהמילה עם נקראת כקשורה ללשון של עמימות וכיסוי, כגחלת שכוסתה.

בשימוש כאן נידון בהרובד הפנימי.

הערה נלקח ממאמרו של המחבר, ולא אומת באופן עצמאי בבנייה זו.