ובכללן אלה שאינן נוחות
שאלות.
אין כאן התחמקות. במקום שהאתר אינו יכול להשיב הוא אומר זאת ומפנה אותך למי שכן, וזה רב ולא עמוד.
השאלות המתבקשות
האם אתם מנסים לגייר אותי?
לא, וכדאי לומר זאת בבוטות. האתר אינו צעד ראשון לקראת גיור, אינו רוצה בכך ממך, והמסורת שהוא שואב ממנה אינה מבקשת גרים.
שבע המצוות ניתנו לבני אדם באשר הם אדם. אין כאן מסלול שדרוג ואין חברות. אם אתה שומר אותן, אתה עושה את הדבר עצמו ולא גרסת הכנה למשהו טוב יותר.
ואם אי פעם תרצה לשאול את השאלה הזו ברצינות, שאל רב, פנים אל פנים. לא אתר, ובוודאי לא זה.
אז זו דת שאני אמור להצטרף אליה?
אין למה להצטרף. אין מאחורי שבע המצוות ארגון שנרשמים אליו, אין תפילה שאתה נדרש להשתתף בה, ואין שם שאתה חייב לקרוא לעצמך.
יש שומרי שבע מצוות המקימים קהילות ומשתמשים בכינוי בן נח לעצמם, וזו החלטתם שלהם. המצווה אינה מבקשת זאת ממך.
האם עליי להאמין כדי להתחיל?
אתה יכול להתחיל במקום שאתה נמצא בו באמת. המצווה הראשונה מבקשת ממך שלא להעמיד דבר אחר במקום ההוא. מי שאינו בטוח, ומשום כך מסרב למסור את חייו לתחליף, עומד בתוך המצווה ולא מחוצה לה.
הוודאות אינה דמי כניסה. כמעט לאיש אין אותה, ובכלל זה מי ששמרו את המצוות האלה כל חייהם.
האם דתי שלי היא בעיה?
האתר לא ינקוב בשם שום מסורת, לא ידרג אותן, ולא יאמר לך כמה שווה אמונתך. זו שאלה בהלכה שיש בה מחלוקת אמיתית, והיא תלויה בפרטים שעמוד אינו יכול לדעת.
מה שהאתר יכול לומר הוא מה שהמצווה הראשונה מבקשת: העבודה הולכת אל העושה ולא אל דבר שעשה. אם אתה רוצה תשובה ממשית על מצבך שלך, שאל רב. מגיעה לך תשובה ישרה.
על השבע עצמן
למה שבע בלבד? נשמע מעט מאוד.
משום שהן הרצפה, ורצפה אינה תקרה מקוצרת. היא החלק בבניין הנוגע בקרקע.
המסורת מחזיקה שיהודים נושאים שש מאות ושלוש עשרה מצוות, ושזו מטלה אחרת ולא מנה גדולה יותר מאותה מטלה. ישראל נצטוו להיות ממלכת כהנים. האומות נצטוו להיות עולם. אין אחת גרסה פחותה של רעותה.
האם אין אלה סתם מוסר בסיסי עם תווית דתית?
שש מהן הן דברים שרוב האנשים כבר מקבלים. הדמיון הזה אמיתי, והמסורת אינה מעמידה פנים אחרות.
ההבדל הוא השביעית, המבקשת מחברה לבנות ולא להימנע; ושאלת המקור, שבה מעמיד הרמב״ם את כל המשקל: האם אלה מסקנות שייצרת או ציווי שקיבלת. מסקנות אפשר לבטל בדעת שייצרה אותן, וכך בדרך כלל קורה, בשעה שבה שמירתן מתחילה לעלות במחיר.
היכן הצדקה? היכן כיבוד הורים?
אינם מן השבע, והמסורת מודעת לזה לגמרי. היא מביאה גוי, דמא בן נתינה, כאמת המידה לכיבוד אב, בלי שזו תהיה אחת מן השבע.
השבע הן המינימום המחייב, לא תיאור של חיים טובים בשלמותם. אין בהן דבר הרומז שתעצור שם.
מה קורה אם עברתי על אחת?
אתה חוזר. זו כל התשובה, ואינה תשובה רכה. הרמב״ם פוסק שאדם וכל העולם עומדים בשקילות גמורה, ושמעשה אחד מכריע את הכף לשניהם.
אין נשמר כאן שום רישום נגדך, ואיש כאן אינו סופר. המעשה הבא הוא הנחשב.
השאלות הלא נוחות
האם היהדות רואה בגויים פחותים?
המקורות שהאתר בנוי עליהם אומרים את ההפך, ואומרים זאת מבחינה מבנית ולא מתוך נימוס. אין מלך בלא עם, והמילה עם נקראת כמי שעומדים במרחק וקשורים בכל זאת. בקריאה הזו אין האומות שיירי הבריאה; הן מה שעושה את המלכות ניתנת לביטוי מלכתחילה.
המשנה מלמדת שאדם נברא יחידי כדי שלא יאמר אחד לחברו אבא גדול מאביך. רבי עקיבא אומר חביב אדם שנברא בצלם, ובאותה נשימה אומר חביבין ישראל שנקראו בנים. שתי חביבויות, בסוגיה אחת, ואין אחת מבטלת את חברתה.
אין פירוש הדבר שכל יהודי נהג תמיד כאילו זו האמת. אנשים הם אנשים. המקורות הם מה שהאתר יכול לדבר בשמו.
הרמב״ם אומר שמשה נצטווה לכוף את העולם לקבל את אלה. מה זה?
זו הלכה ממשית והיא אינה מוסתרת כאן. אותו רמב״ם עצמו, שני פרקים אחר כך, כותב שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, וחותם את כל החיבור בעולם המגיע לידיעת ה׳ בדעת ולא בכיבוש.
הכיוון העקבי בתורת חב״ד שהאתר שואב ממנה אינו משתמע לשתי פנים: המלאכה נעשית בהסברה, בנועם, בגמילות חסדים, ומעל הכול בדוגמה אישית. אין מתקינים דירה במקום בכוח. הכוח מוליד כניעה, וכניעה אינה בית.
יש חילוף נוסח בהלכה המרכזית. למה אתם מספרים לי את זה?
משום שהסתרתו הייתה פתיחה גרועה. מילות הסיום של הלכות מלכים ח, יא נאמרות בדפוסים שאדם כזה הוא מחכמיהם, ובכתבי היד התימניים שאינו מהם.
האתר אינו מכריע בזה ואינו צריך. המדרש אומר: אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים, תאמין; יש תורה בגויים, אל תאמין. חכמה בגויים היא ממשית ונאמר לנו להאמין בה. ומה שבונה דירה אינו איכות התובנה אלא השאלה אם החדר פונה אל מישהו.
למה נוהג האתר זהירות יתרה בכתיבת השם?
זה מנהג של יראה, הנמשך מן הזהירות בשם העברי הכתוב, שאינו נמחק ואינו מושלך. ההלכה אינה מחייבת את המנהג בכל לשון.
האתר מקיים אותו משום שהזהירות עצמה היא חלק מן הנושא. אינך חייב לאמץ אותה.
עניינים מעשיים
מי כתב את זה ומה מעמדו?
נכתב בידי אהרן אבוש ויוצא לאור בידי Sacred Bridge Collective. מוגש ללימוד ולהתבוננות. אינו סמכות הלכתית, אינו פוסק, ואינו בא במקום הדרכתו של רב.
כל טענה באתר נוקבת במקורה בגוף הדברים, וכל מקור מופיע בעמוד המקורות עם מעמד האומר אם אומת באופן עצמאי.
כיצד אמצא רב שאוכל באמת לשאול?
פנה לבית חב״ד מקומי. הם קיימים ברוב הערים ובנויים לקבל בדיוק שאלה כזו מאדם בלי רקע ובלי שיוך. אין בכך עלות ואין ציפייה נלווית.
גם כל בית כנסת אורתודוקסי מקומי יכול להפנות אותך למישהו. אינך צריך המלצה ואינך צריך לדעת את המילים הנכונות.
האם מותר לי להשתמש בחומר הזה?
כן. הוא חופשי לקריאה וחופשי להפצה ואינו למכירה. בעמוד השיתוף יש סיכום בן עמוד אחד להדפסה, כרטיסים לרשתות, וקטע שאפשר להעמיד באתר שלך.
אם אתה מתרגם משהו ממנו, השאר את השורה על מעמד החומר, והשאר את המקורות עם מעמדם.
מהיכן הגיעו התמונות?
כל תמונה באתר נוצרה בבינה מלאכותית. אף אחת אינה צילום של מקום או אדם ממשי, אף אחת אינה מתארת את הא־לוקי, ואף אחת אינה כוללת כתב כלשהו.
הן שם כדי לתת לקריאה חום, לא כדי להמחיש טענה.
עדיין בלי תשובה
אם שאלתך היא על חייך שלך, האתר הזה הוא הכלי הלא נכון. הוא אינו פוסק הלכה ואינו יכול לשמוע את העובדות. עמוד האודות מסביר כיצד למצוא מי שכן, וזה אינו עולה דבר.