מצווה 5 מתוך שבע, הימנעות
לא תגזול
המצווה הזו נדרשת מן המקום המפתיע ביותר בפסוק. לא מאיסור אלא מתיבות ההיתר: מכל עץ הגן אכול תאכל. המסורת קוראת את המשפט הנותן כמשפט המגביל.

אחתבמשפט אחד
מה שאינו שלך נשאר לא שלך, בין שנטלת אותו בכוח, בסתר, בחוזה, או פשוט מעולם לא שילמת עליו.
גזל
גזל
נטילת מה ששייך לאחר. יש בלשון שתי מילים כאן: גזל, נטילה בגלוי, וגניבה, נטילה בסתר. המצווה נקראת על שם הגלויה.
שתייםמהיכן היא באה
כל שבע המצוות נדרשות מפסוק אחד שנאמר לאדם הראשון. זו נמצאת בתיבות שפירושן מכל עץ הגן, בבראשית ב, טז.
מִכֹּל עֵץ הַגָּן
הגמרא מוצאת את איסור הגזל בתיבות ההיתר. נאמר לאדם אילו עצים שלו. אותו משפט הוא הסיבה שיש דבר כזה עץ שאינו שלו, ולכן הסיבה שיש דבר כזה גזל.
הרמב״ם מונה אותה בין השבע, ודיונו באותו פרק מגיע אל תוך חיי המסחר הרגילים: עיכוב שכר שכיר, ונטילת דבר בשווי מועט מאוד, נמצאים בתוך המצווה ולא לצדה.
מקורות: בראשית ב, טז; סנהדרין נו ע״ב; רמב״ם, הלכות מלכים ט, א. כל מקור באתר מובא במלואו, עם מעמדו, בעמוד המקורות.
שלושמה היא מבקשת ממך באמת
שהמאזניים יהיו מדויקים ביום שאיש אינו מביט.
המצווה חיה במשקולות, בחשבוניות, בשעות שחויבו, בחומרים שסוכמו, ובהפרש בין מה שהובטח ובין מה שנמסר. רוב הגזל אינו דרמטי. הוא עיגול, החוזר ונשנה.
ששכיר יקבל את שכרו.
בזמן, במלואו, ובכלל זה מי שאין לו כוח לרדוף אחריו. המסורת רואה בעיכוב שכר עוול חי ולא עיכוב מנהלי, משום שהממתין הוא בדרך כלל מי שאינו יכול להמתין.
שסכומים קטנים ייחשבו.
פסק הרמב״ם מגיע לשווי שמתחת לסף שבית דין היה טורח בו. אין המצווה סף. היא גבול.
שתשים לב למה שאתה נוטל בלי עסקה.
תשומת לב, קרדיט, עבודתו של אחר המוצגת כשלך, שם טוב שנלווה עליו. לא כל אלה גזל בבית דין. כולם אותה תנועת יד.
ארבעמה היא אינה מבקשת ממך
אין היא מגנה בעלות על דברים.
הקניין אינו ויתור בשיטה הזו. הוא הדבר שהמצווה בנויה כדי לאפשר. המשפט הראשון על העצים הוא נתינה.
אין היא מגנה רווח.
מסחר, שכר, מרווח ועושר אינם הנושא. מאזניים מדויקים הם הנושא. סוחר עם מאזניים אמיתיים ועסק גדול שמר את המצווה במלואה.
אין היא מבקשת ממך להיות עני.
אין בשבע שום רמז שמי שיש לו פחות קדוש יותר. תמונת העולם הבא בדברי הרמב״ם עצמו היא של שפע ולא של מחסור.
אין היא מיישבת את סכסוכך המשפטי.
מי חייב מה, במחלוקת ממשית, הוא מה שהמצווה השביעית בונה בתי דין בשבילו. המצווה הזו אומרת לך מה לעשות בזמן שבית הדין מכריע: אל תיטול בינתיים.
חמשהרובד הפנימי
הרובד הפנימי
כל מה שלמעלה הוא המצווה הפשוטה. מה שלהלן הוא קריאתה של תורת הפנים, והיא לעולם אינה באה במקום מה שקדם לה.
קח את הדרשה ברצינות לרגע. הגזל נלמד ממשפט של היתר. הסר את המשפט ולא הפכת הכול לחופשי; ביטלת את קטגוריית הבעלות, ועמה את קטגוריית הגזל, ועמה את אפשרות היושר.
היתר אינו היעדר דין. הוא שורתו הפותחת של הדין.
הגמרא מרחיבה זאת לדבר מפתיע: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה נקרא גוזל. את מי? את הבעלים, שרשותו היא הסיבה היחידה שהפרי הגיע אי פעם לידך. בקריאה הזו כל העולם הוא הגן, כל מה שבו נתון ברשות, והשאלה בכל סעודה היא אם אתה יודע שניתן לך דבר או סבור שפשוט הגעת אליו.
ששהנהגה אחת לשבוע הזה
תקן מספר קטן אחד.
מצא מספר אחד השבוע שנמצא בשקט לטובתך ולא היה צריך: שעה שחויבה ולא נעבדה, הוצאה שלא הייתה באמת כזו, החזר שקיבלת פעמיים, דבר שהושאל לפני שנה. תקן אותו, ושים לב כמה מן ההתנגדות היא בגלל הסכום וכמה בגלל ההודאה.
שבעשאלות שנשאלות
האם הורדה בלי תשלום היא גזל?
המסורת תשאל אותך אותה שאלה ששואלים על מאזניים: האם היה שלך ליטול. אם מקרה מסוים הוא גזל מבחינה הלכתית היא שאלה ממשית התלויה בפרטים. מה שאינו מוטל בספק הוא לאיזה צד נוטה המצווה כשאתה זה שמכריע לטובת עצמו.
ומה בדבר סכום זעום?
פסק הרמב״ם מגיע במפורש מתחת לסכום שבית דין היה טורח בו. זה כל עניין הכללתו: המצווה אינה סף, היא גבול.
מישהו גזל ממני. מה אומרת המצווה על כך?
היא אומרת שהוא טעה, והמצווה השביעית אומרת שצריך שיהיה לאן להביא זאת. המצווה הזו אינה מבקשת ממך לספוג את ההפסד בשקט. היא מבקשת ממך לא להיות האדם הבא שנוטל דבר.
ומה אם איני יכול להשיב?
זה בדיוק המקרה שההלכה עיבדה בפירוט: מה עושים כשהבעלים אינו ידוע, אינו נגיש, או מת. יש תשובות. שאל רב במקום להחליט שאי אפשרות של תיקון מושלם פירושה שאין חוב.
האתר אינו פוסק הלכה ואינו יכול להשיב על שאלה בעניינך שלך. עמוד האודות מסביר כיצד למצוא מי שכן.
היכן זו עומדת
- 1להכיר באחד, ולא לעבוד דבר זולתו
- 2לנהוג יראה בשם ה׳
- 3לא תרצח
- 4לשמור על גבולות הזוגיות והמשפחה
- 5לא תגזול
- 6לא לאכול בשר שנתלש מבעל חיים חי
- 7להעמיד בתי דין
שש הימנעויות ובניין אחד. מצווה שבע היא היחידה שמבקשת מחברה לבנות, ושש האחרות מפנות את הקרקע שעליה היא עומדת.